עֵמֶק אֲנִי

נִפְרֶשֶׂת שׁוּרוֹת בֵּין רְגָבִים

עֲלִיּוֹת מוֹרָדוֹת בַּדְּרָכִים,

עִקּוּלֵי צִבְעוֹנִין חוּמִים – יְרֻקִּים

בַּאֲדָמָה סִימָנִים.

וְהָיוּ – תְּנוּעוֹת עַל פְּנֵי גּוּפִי.

עוֹלִים מִתּוֹכִי

פֵּרוֹת בֻּסְתָּנִים

פּוֹרְצִים מִבֶּטֶן נִצָּנִים,

תּוֹלְדוֹת יֹפִי

פּוֹרְחִים

וּקְמֵלִים

וְהָיוּ – שְׁלָפִים נְטוּשִׁים בְּסוֹף יָמִים חַמִּים.

בְּעֵת שֶׁקֶט נִשְׁמָעִים

מַיִם מִמְּקוֹר הַחַיִּים,

גֻּמּוֹת עֲמֻקּוֹת אֲדָמָה תְּחוּחָה שֶׁבִּי,

עַמּוּדֵי בְּרוֹשׁ בִּגְבוּלוֹתַי

שָׁם פְּסִיעוֹת הַהֵלֶךְ בַּחֲלוֹף מְעוֹפִי צִפּוֹרִים

וְאֵינֶנִּי אֶלָּא,

קַוֵּי – דְּמוּתִי הַיְּדוּעִים.