היומן היצירתי - מבע אומנותי אינטואיטיבי

מהנעשה בסטודיו : יומן יצירתי - 
היומן היצירתי הוא יומן אומנות בציור ובכתיבה שמסייע במיוחד בעיתות שדיבור אינו מספק או כואב מידי - כשיש צורך ב ע י ד ו ן החוויה.

ביומן האומנותי (יצירתי) בציור וכתיבה משתמשים בדימויים, בהתבוננות מהורהרת, במטאפורות שהן מבע יצירתי, שכולל בתוכו שדות משמעות מגוונים שכל אחד ואחת יוצר בדימיון שלו.

אבל לעיתים היומן משמש מקום למה שאינו יכול אפילו להיות מטאפורה מה שמעבר למחשבה.
יש בנו תמיד חידה שאיננה ניתנת לפיתרון בדרך הרגילה , זה מחייב 'שקט שיכלי'.

במסורת הבודהיסטית , נפרמות המחשבות לשקט על ידי ה- קואן (koan), שהיא חידה שאיננה ניתנת לפיתרון , הרציונאל מושקט, המחשבות מונחות בצד
ו ה ת ו ב נ ה פורצת עם ההקלה וההתגלות .

אבל מה זה קואן ?

" מהו קולה של מחיאת היד האחת? " שאל במאה ה-18 מורה הזן היפני הקואין, וטבע בהברקה קופירייטרית את חידת הזן המפורסמת ביותר בעולם.

הקואן, חידת הזן, הוא כלי מסקרן, מבלבל ורב עוצמה. הקואן נדמה לפעמים כשרירותי או כקפריזי, הוא קורא תיגר על תפיסותינו, על מערכת החשיבה שלנו, על האפשרות להבינו כשאלה ועל היומרה לספק לו תשובה.

הקואן הוא לפעמים חידה, לפעמים פרדוקס, לפעמים מחווה אלימה או אמירה חסרת הקשר. הוא מגיע במגוון של ריחות וטעמים שהמשותף להם הוא הניפוץ חסר הרחמים של הניסיון להפריד ולמשול, ליצור מושגים, להבין רציונאלית את העולם. 
זהו מכשיר לשוני שמשמש לשבירת הלשון, החרבת המחשבה המפצלת והתעוררות אל הרגע הנוכחי, אל המציאות כהווייתה.

ואיך הוא מתגלם בפועל בציור? קואן הוא בעיקרו התבוננות במעשה היצירה ! התבוננות ונוכחות ברגע הזה - התבוננות בחלק המנופץ של היצירה שאין לו צורה הגיונית רגילה אם תרצו פירוק לגורמים או ליסודות וחקירתם.

הלכה למעשה - זה הוא ציור אינטואטיבי שמתייחס לשאלה פנימית שאנחנו שואלים את עצמנו - 
ביומן אנחנו מציבים שאלה. 
למשל :

דרך אלו יסודות של חיי אני נקרא לשינוי?

זה הוא תהליך שבעיקר חוקר את איכות היצירה כלומר תאור הציור - 
איך המרקם של הציור ? איך הוא מונח בדף? איך הוא מבטא עוצמה ותנועה ? איך הוא יוצר גבולות ? האם יש לו גבולות ?

התהליך הוא שאילת שאלות ברזולוציה הולכת וגוברת כמו פוקוס in מפרק את המובן מאליו חושף מגוון תשובות ובעיקר יוצר שלמות תוך שהוא ממוסס את הקונפליקטים כי אנחנו מגלים שהיסודות נעים כל הזמן והם בהשתנות ☺ ושאין הפרדות אלא הקשרים וקישוריות . אנחנו מבחינים במרווחים בין הצורות באיכויות הקווים בשינויי הצבעים ועוד ועוד. אנחנו מבחינים אבל לא נותנים שם לציור רק מבחינים בתופעות.

התשובות הן על הציור 
והתובנה היא על החיים.

הקואן מאפשר לנו לחוש הקלה 
מאפשר לנו לנוע בנתיבים אחרים
לראות ולגלות פרטים ויסודות שלא ידענו
ובעיקר לשחרר מחשבות רציונאליות תוקעות
להטיל ספק כדי להשתחרר מתקיעות
היחס אל השאלה הופך להיות פתוח יותר.