כתיבה טובה זקוקה לכתיבה גרועה
"כשכותבים גרוע צריך לגנוז את הכתוב ולהפסיק לכתוב,רצוי להמתין כשתהיה כתיבה טובה "
זה משפט ששומעים לפעמים ונוטים להאמין לכלל שבו, אבל האמת היא שכתיבה שיש בה שגיאות עשויה לפלס את הדרך אל כתיבה מדויקת יותר!
ומתי הוא בדיוק הזמן של כתיבה טובה יותר? עד מתי להמתין? האמת היא שאין אפשרות אחרת - אלא פשוט לכתוב, לתת לזרם המילים להביע את המקצב של החיים, לתת לריתמוס להכתיב את הלך הרוח ורק לאחר זמן של המתנה בה נחות המילים אפילו באי הסדר שלהן, באי הסדר שטרום העריכה רק אז - כפסל הניגש אל חומר היצירה המתחיל לגלף ניתן לערוך ולדייק. בעת שאנחנו הופכים לפסל היוצר כבר איננו נשמעים לקול המבקר שבתוכנו המתכנן לגנוז את המילים ו'הכתיבה הלא טובה'.
יש פעמים בהן מילים ומשפטים יסתדרו בדיוק בסדר הנכון, אך לרוב יש צורך בעריכה ובדיוק. שוו זאת לכתיבה במניפה - היא נפתחת שלב שלב עד שהיא נפרשת והמראה השלם שלה - מרהיב.
עשו לכם הרגל לכתוב כתיבה ספונטנית, כתיבה שלעתים יוצאת גרועה, לא בהירה, מבולבלת,הכתיבה הזו מדמה את הקצב של החיים, זו תנועת החיים- הריתמוס, ההתרחשות והיא שמשחררת מכללים של 'כתיבה נכונה', היא המאפשרת לקסם להיכנס אל בין המילים, היד הכותבת היא היוצרת, היא הכלי המעביר המצייר את המילים באותיות.
שימו לב שבכתיבה כזו החושים מתחדדים לפתע אנו שמים לב לצורות וקולות שהיומיום בולע, שטף המילים יגבר וכך גם היכולת לחקות את הצלילים והמראות. כתיבה כזו פשוט מוכיחה שאנו חלק מן העולם, שאנחנו נטועים בו ! לכתיבה כזו יש איכות של ה ק ש ב ה, היא מצרפת את כאן ועכשיו למחשבות שלנו.
בתום כתיבה כזו תוכלו תמיד למצוא פנינים, אותן פנינים בדמות מילים מדויקות, כגרגר חול שהוכנס לצדפה, גרגר יומיומי סתמי שלפתע מבהיק.
כך כתיבה טובה זקוקה לכתיבה גרועה.